המרכיב הסודי השבועי 

המרכיב הסודי השבועי

 
 
מערכת נענע 10

ירקות כרוביים הם בעצם ירקות מצליבים. מי הם ומה כדאי לדעת עליהם?

 
 
 
 
 
 
 
 
 
המתכון להישאר צעירים. אימג'בנק/GettyImages
 המתכון להישאר צעירים. אימג'בנק/GettyImages   
אפשר להתייחס אל הירקות המצליבים (כרוביים) - ברוקולי, כרובית, מיני כרוב, לפת, קולורבי ועוד - כאל "מותחי הפנים" של המוח שלנו. זאת משום שאכילתם יכולה לקצר את גיל המוח בשנה-שנתיים (!) כלומר, אם אתם בני 50 ואוכלים ירקות ממשפחת המצליבים פעמיים-שלוש בשבוע, יישמרו יכולות הזכרון שלכם ושאר איכויות שכליות כפי שהיו בגיל 48. הירקות המצליבים יעילים גם בעיכוב גדילה של תאי סרטן, במיוחד במעי הגס ובראות, ועוזרים לגוף להתמודד עם מחלות נוספות. לנשים מניקות, לעומת זאת, נהוג להמליץ להתרחק מירקות ממשפחת המצליבים, מחשש לקוליק (גזים) ולקשיי עיכול אצל תינוקותיהן, אך למעשה העדות המדעית שעומדת מאחורי ההמלצה הזו מועטה ביותר.

מפאת קוצר היריעה והסבלנות של הגולשים, נתייחס כאן אל שלושת הפופולריים ביותר בין בני משפחת המצליבים, אולם דעו כי בין שאר הקרובים, יש עוד רבים וטובים.

הכרובית, מלכת המצליבים, נפוצה בעולם כולו, אולם מקורה דווקא באזורנו. כשהגיעה הכרובית לאירופה, פותחו זנים עשירים וגדולים יותר, אשר מצליחים להחזיק מעמד גם במזג אוויר קר יותר. צמח הכרובית הוא דו שנתי והפרח מציץ רק בשנה השנייה לזריעתו. כדי שהפרחים - שהם החלק האכיל בפרי - יפרחו, הצמח זקוק למכת קור. לכן שיא עונת הכרובית ממש אחרי הגשמים החזקים של החורף.

הכרובית כמעט נטולת קלוריות ויתרונה בכך שהיא סופחת טעמים בהתאם למה שמכניסים יחד איתה לסיר. אפשר לבשל אותה בכל דרך שעולה על דעתכם כמעט, החל בלאכול אותה חיה וכלה בטיגון, אפייה או אידוי.
 
הברוקלי האיטלקי. אימג'בנק/GettyImages
 הברוקלי האיטלקי. אימג'בנק/GettyImages   
הברוקולי, אחיה הירוק של הכרובית, גדל דווקא באזורים קרירים, בשל חוסר יכולתו לפרוח באקלים קיצי חם. הצמח פותח מחרדל בר באמצעות ברירה מלאכותית ודיכוי התפתחות הפרחים. היסטוריונים סבורים כי בתקופת רומא העתיקה נעשה לראשונה גידול של ברוקולי, למרות שהמלה "ברוקולי" לא נמצאת ביצירות מהתקופה. מקורו הגאוגרפי של ברוקולי היה בוודאות באיטליה, והצמח לא התפרסם מחוץ לארץ זו במשך שנים רבות. כשהמאכל הובא לארצות הברית על ידי המדינאי והמדען תומאס ג'פרסון באמצע המאה ה-18, היה הברוקולי יבול נדיר ואקזוטי מאד. הברוקולי הפך למאכל עממי רק בראשית המאה ה-20, כשמחירו ירד וכאשר המגדלים בחרו להדגיש את ערכו התזונתי (הגבוה מאוד, במיוחד בהשוואה לערכו הקלורי הנמוך).

בישול ברוקולי נעשה באמצעות טכניקות פשוטות מאד, בעיקר הרתחה או אידוי, אולם ניתן לאכול את הצמח גם ללא בישול.

ישנם סוגים שונים של כרוב (לבן, ירוק, אדום, סיני, ניצנים) ורובם גדלים במשך כל השנה. היות שהכרוב נשמר היטב לאורך זמן, היה השימוש בו – לפני המצאת הקירור - פופולרי במיוחד בחורף. כך למשל מנה יומית של כרוב כבוש מנעה מחלות מימאים בתקופת ההפלגות הארוכות של ספינות המפרש והסינים גם הם, האכילו בכרוב את מיליוני הפועלים שעמלו על הקמת החומה הסינית.

אפשר לאכול כרוב בצורות שונות: טרי בסלט ירקות (או וולדורף), מוקפץ, מבושל, במרק, ממולא עם אורז וירקות, כמיץ, כבוש, בפשטידות וכולי. הכרוב היה ועודנו ירק בסיסי במטבח האירופאי (במיוחד אצל הגרמנים, אירים, באזור הפירנאים והבלקן) ואינסוף למתכונים שהומצאו שם סביבו.
 
 
 
 
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by